לאבירם הקוסם ערב טוב, למטבע יש כמובן 2 צדדים: 1.מצד אחד "קל" לגמול בני נוער משום שההתמכרות שלהם -אם היא כבר קיימת-אינה רבת שנים. 2.מצד שני,בני נוער,יותר מאשר מבוגרים נתונים בלחץ חברתי לעשן "כמו(כמעט)כולם". ככלל,לא ניתן לגמול בשכנוע,בהפחדות או בהסברים מלומדים בלבד, שהעישון מזיק. כל מעשן יפסיק לעשן רק כשיגיע הרגע שהוא יחליט לעשות כן. ואז-או יחליט להפסיק לבד או בעזרת אחד מתכניות הגמילה המצויות בשוק. מנסיוני המצטבר ומנסיון הקולגות שלי אחוז המפסיקים לעשן מקרב בני נוער קטן לאין שיעור מאחוז המבוגרים. אבל...יש גם צעירים שדוצים להפסיק לעשן.או מתוך כך שהגיעו למסקנה שהלחץ החברתי פחות משמעותי לדידם מאשר המנהג המגונה או מסיבוכי העשון ואפילו מוות בקרב משפחתו. ההתמודדות להפסיק לבד באמת קשה וחשוב מאד להעזר בליווי גומל מקצועי שמבין הן את הצד הפיזיולוגי והן את הצד ההתנהגותי ששניהם כאחד מרכיבים חשובים בהתמכרותו ובתהליך הגמילה. אני גמלתי גם צעירים. חלקך בענין יהיה לבדוק אחד על אחד כל מעשן צעיר האם יש לו מינימום של רצון להפסיק לעשן. ואז אני אכנס לתמונה ואשוחח איתו לזהות עד כמה הוא רוצה ומוכן להפסיק לעשן. לחילופין,אני מוכן להופיע בפני קבוצות בני נוער ולדבר איתם,בשפתם, על הנושא. איני מבטיח אחוז ניכר של בני נוער שירצו להפסיק אך שכרנו יהיה שאפילו אם אחד ירצה להפסיק ויכנס לתהליך הגמילה-הצלנו ממש נפש מישראל.